ביוגרפיה של פ.מ. אלכסנדר – לונדון (1904-1914)

תקציר מתוך הספר: F. M. – The Life of Frederick Matthias Alexander, Founder of the Alexander Technique

פ.מ. אלכסנדר מגיע ללונדון

כאשר נחת פ.מ. אלכסנדר על סיפון ה-HMS Afric ב-13 ביוני 1904, לונדון הייתה לא רק בירת האימפריה הבריטית, אלא גם העיר הגדולה ביותר בעולם. כמעט רבע מאדמות העולם ואוכלוסייתו נשלטו דרך ה-"וויטהול".

הייתה זו הפעם השניה בחייו של פ.מ. בה הוא הגיע דרך הים לארץ חלומותיו, אנגליה. חמש עשרה שנים לפני כן, בשנת 1889 הגיע לבדו למלבורן. אולם מלבורן של 1889 היתה עיר בירה קולוניאלית, בת פחות מעשור, אשר לא היתה ברת השוואה ללונדון.

בנוסף, נסיבות הגעתו של אלכסנדר ללונדון היו שונות לחלוטין. ב-1889 היה פ.מ. אלכסנדר צעיר בן 20, נטול מחויבויות, היוצא לנסיעה בת ימים ספורים בלבד,עם 500 לירות סטרלינג בכיסו ועם אפשרות לפנות למכרים ומשפחה במקרה של צרה. כעת היה פ.מ. בן 35; הוא הגיע לצדו השני של העולם, עזב מאחוריו חובות כספיים גדולים, ללא אף מכר המצפה לו בהגיעו.

כאשר הגיע למלבורן בסוף המאה התשע עשרה, הדבר שהניעו היה התקווה לקריירה מזהירה על במות התיאטרון האוסטרלי, ללא שמץ של הרגשת דחיפות. בתחילת שנות העשרים לחייו, כשהגיע למלבורן הקדיש אלכסנדר הצעיר כשלושה חודשים של תענוגות ובילויים ברחבי הבירה. כעת, במחצית שנות השלושים לחייו, בהגיעו ללונדון, היה אלכסנדר ממוקד מטרה ותכלית; תקציבו היה מוגבל ולא היה לו יום אחד לאבד. היה עליו להתחיל מיד במלאכה – לבנות לעצמו שם ולהתחיל להשתכר למחייתו באופן כמעט מיידי. אסור היה לו להגיע למצב של מצוקה כלכלית חריפה.

דרך הצלחתו של אלכסנדר באנגליה

אכן הוא הצליח במשימתו זו. עד סוף יוני מצא אלכסנדר בדיוק את האדם המתאים שייעץ לו בנושאים הדרושים לו. בתוך מספר חודשים, עבודתו של אלכסנדר תפסה תאוצה. לאחר שנים ספורות, היו לו את כל התלמידים שיכל רק לקבל, תוך שהוא זוכה בתמיכתם של אישים ידועים מעולם התרבות, הרפואה והחינוך. באוקטובר 1910, עת פרסום ספרו הראשון Man's Supreme Inheritance, היה כבר אלכסנדר סוג של סלבריטאי.

הדבר הראשון שיש לציין אודות תקופה זו הוא, שבהגיעו ללונדון כדמות בלתי מוכרת, בתקוותו להתפרנס מגילוייו הבלתי מוכרים עוד יותר, פ.מ. ראה צורך להרשים ולהשפיע על אלו שפגש ושהאמין כי יוכלו להיות לו לעזר.

קיימת ההנחה כי מאחר ועדיין לא נשא באמתחתו טכניקה או שיטה מגובשת, ולבטח לא את האופן המתאים להציגה או לנסחה במלים, נעזר פ.מ. בכישוריו כשחקן על מנת לשכנע את הסובבים אותו בביטחתו ובדרכו. הדבר, מן הסתם, הביא אותו להתחזות במידה מסוימת: כך, למשל, היה עליו להסתיר את עובדת היות משפחתו משפחת עבריינים מוגלים, היות חינוכו חינוך טסמני מחוספס ופראי ואת העובדה כי למעשה לעולם לא קיבל חינוך פורמלי, עובדות אשר היו פוסלות אותו מלהיות הג'נטלמן שהציג את עצמו להיות.

אך אין להאשים את פ.מ. על נקיטת תחבולות מעין אלו בתחילת דרכו; אחרי הכל, היה עליו להשאיר את הרושם הנכון במציאות הלונדונית הקיימת בה לכל מעמד היו את המאפיינים המובהקים שלו. לאחר שנים אמר אלכסנדר לוולטר קרינגטון: 'באותם ימים לא יכולת להסתדר אלא אם כן נראית כמו אדם מהסוג הנכון…'

צורך זה להרשים ו'לשחק את התפקיד', מסביר את העובדה שלמרות מצבו הכלכלי הדוחק באותם ימים ראשונים בלונדון, לא היסס פ.מ. לפני שהוציא סכומים נכבדים על שלושה דברים עיקריים:

ההוצאות המרכזיות הראשונות של אלכסנדר באנגליה

הוצאתו הראשונה היתה על מלתחה שלמה של בגדי איכות שהוזמנו אצל חייט מקצועי. אלכסנדר תמיד היה ידוע במלבושיו האיכותיים והנאים אשר אופיינו בסגנון האדווארדיאני (בו התלבש במשך כל חייו). כפי שאמו כתבה לו באותו קיץ, 'הם יראו בך כזה ג'נטלמן עם הבגדים היפים הללו שלך'.

הוצאתו השניה של אלכסנדר הייתה על מגורים יוקרתיים: בדומה למעונו במלבורן ובסידני, חיפש אלכסנדר את החדרים הנאים ביותר שיכל להרשות לעצמו. באמצע אוגוסט הוא עבר לרחוב Army & Navy Mansions מס' 1 – דירה בבניין לבנים אדומות הממוקם בקרבת תחנת ויקטוריה, לצד חנויות Army & Navy הידועות.

הוצאתו השלישית של אלכסנדר הייתה על משרת אישי. עד סוף 1904 העסיק אלכסנדר את ויליאם, משרתו ל-10 שנים הבאות.

המלצות ראשונות על שיטת אלכסנדר

ללא ספק הפריטים שאותם ככל הנראה החשיב אלכסנדר כיקרים ביותר מבין אלו שהביא איתו מהבית היו מכתבי ההמלצה שיועדו לרופאי לונדון ונכתבו עבור אלכסנדר על ידי סטיוארט מקיי, רופא-מנתח מהמובילים בסידני, אותו פגש אלכסנדר בתחילת דרכו עוד באוסטרליה ומי שהיה תומך נלהב בשיטתו.

אלכסנדר אכן יצא לפגוש ברופאי לונדון כדי לחפש את תמיכתם. מבין פגישותיו אלו היו אכזבות אך היו גם הצלחות, במיוחד בפגישתו של אלכסנדר עם ר.ה. סקיינז ספייסר (R.H. Scanes Spicer), מנתח אף-אוזן-גרון מבית החולים סנט מארי שבפדינגטון. פגישה זו בין השניים הייתה מוצלחת לא רק משום שד"ר ספייסר הביע תמיכה מיידית ונלהבת בשיטתו של פ.מ., אלא גם משום שפ.מ., באותה פגישה, כבר הבחין בשימוש הקלוקל של הד"ר בעצמו ונתן לו שיעור אשר הביא לשיפור מה בהרגשתו של ספייסר. הפגישה הייתה כה מוצלחת בעיניי פ.מ., עד כי מיד לאחריה טרח לשלוח טלגרם בעלות גבוהה לידיד טוב מאוסטרליה, בו הוא מספר לו על הצלחתו.

החל מאותה פגישה, החל ד"ר ספייסר לשלוח לאלכסנדר חולים שחשב שיוכלו להיעזר בו. כמו כן, החל ספייסר לשלוח את אשתו, ילדיו ואת עצמו לשיעורים תדירים.

השפעתו של ד"ר ספייסר על הצלחתו של אלכסנדר הייתה בלתי מבוטלת. השניים נעשו חברים לדרך ונעזרו רבות אחד בשני. אין זה עניין שבשגרה כי רופא מומחה מהמובילים בתחומו ייתן את הסכמתו ואישורו לאדם שאין לו לא הכשרה ולא הכרה בעולם הרפואה, יאמץ את שיטתו ויראהו כשווה ערך.

בנוסף לעזרתו של ספנסר בהמלצה על הטכניקה, תלמידים שמעו על אלכסנדר ובאו ללמוד אצלו בעזרת שני מקורות נוספים: היה רופא נוסף ששלח אליו תלמידים, והיתה מודעה שפרסם בעיתונות על שיטתו.

בהקשר זה לפרסום בעיתונות, יש לציין שאלכסנדר נמנע מלפרסם את שיטתו במשך רוב שנתו הראשונה בלונדון, זאת מכיוון שחש מפני מלווים מאוסטרליה להם היה חייב כספים.

בכל מקרה, את המודעה הוא לא המשיך לפרסם למשך זמן רב, משום שבמהרה עשתה שיטת ה"פה-לאוזן" את שלה ואלכסנדר מצא את עצמו עמוס לעייפה בתלמידים.

מפגשו של אלכסנדר עם התאטרון הלונדוני

אין ספק כי אחד הדברים שריגשו את אלכסנדר יותר מכל בבואו ללונדון היה נעוץ בעצם שהותו בעיר הידועה בתיאטראות שלה. אחרי הכל, היחשפות לתיאטרון עולמי לא הייתה דבר שבנמצא עבור תושבי אוסטרליה באותם ימים. לפיכך, בילה אלכסנדר את מרבית ערביו הפנויים בתיאטרון ואט אט נחשף גם אל מאחורי הקלעים, הוצג לפני שחקנים ואף הציג לפניהם את שיטתו. ואכן, הודות לקשרים מסוימים שהיו לו באחד מתיאטראות לונדון והודות להצלחתו בשיפור בעיותיה הקוליות של אחת משחקניות התיאטרון, הפך אלכסנדר במהרה למבקר קבוע בחדרי ההלבשה של התיאטרון.

יש לציין, כי אמו של אלכסנדר וידיד טוב שלו מהבית הביעו חשש כי אלכסנדר, תוך הסתנוורותו מעולם הזוהר של התיאטרון, יסטה מדרכו וינסה את כוחו על הבמה יותר מאשר בהפצת שיטתו. אך חששותיהם התבדו (לטובה). אלכסנדר נוכח כי בכך שעזר לשחקנים לשפר את תפקודם ואת ביצועיהם, הצליח בעצם לשלב בין שני העולמות האהובים עליו – שיטתו המתפתחת והתיאטרון.

במאמר שפרסם ב-1903, עוד באוסטרליה, הביע אלכסנדר את כוונתו להעלות על הכתב ספר אשר יסביר את שיטתו. בהגיעו ללונדון, עדיין נשא בליבו כוונה זו, אך ידיד מהבית כתב לו וייעץ שלא יפרסם דבר עד שלא תתבסס השיטה, מחשש לגילוי 'סודותיו' וחשיפתם לפירושים לקויים. ואכן, כה עסוק היה אלכסנדר בשנותיו הראשונות בלונדון, עד שהרעיון לפתוח בפרויקט כתיבה נרחב לא יכול היה להתממש ממילא.
© כל הזכויות שמורות לאלעד גרינברג