שאיפת אוויר מהאף או שאיפת אוויר מהפה לפי שיטת אלכסנדר
אחת מהשאלות השכיחות בקרב העוסקים ב"נשימה נכונה" היא האם צריך לנשום מהאף או האם צריך לנשום מהפה? לרוב, שאלה זאת מתמקדת בדרך שאיפת האוויר ופחות בדרך נשיפת האוויר.
מאמר קצרצר זה מציין מספר יתרונות ומספר חסרונות לדרך שאיפת האוויר בכל אחת משתי האפשרויות הללו ומראה כיצד שיטת אלכסנדר, כפי שאני מלמד אותה, מתייחסת לנושא זה.
שאיפת האוויר מהאף
לא מעט נכתב על יתרונות שאיפת האוויר מהאף. כאשר משווים בין איכות האוויר המגיעה ללוע ולקנה הנשימה דרך האף ואיכות האוויר המגיעה ללוע ולקנה הנשימה דרך הפה, נהוג לטעון שהאוויר הנכנס דרך האף הוא:
- מסונן יותר– נקי יותר מגופים זרים ומחיידקים גורמי מחלה.
- חמים יותר -הטמפרטורה שלו עולה
- לח יותר – כך שכאשר הוא מגיע לריאות הוא פחות יבש.
שאיפת האוויר מהפה
ישנם מצבים שבהם מקובל לטעון שלא כדאי לשאוף אוויר מהאף. נראה שכדאי לשאוף אוויר מהפה כאשר:
- מעברי האויר מהאף חסומים -לא מתאפשר מעבר נוח של אוויר.
- יש צורך בכמויות אוויר גדולות במיוחד – למשל בזמן מאמץ גופני
- צריך לקבל אוויר במהירות רבה – למשל נגני כלי נשיפה, זמרים, נואמים.
בנוסף לחוסר היכולת להריח דרך הפה נראה שנשימה מהפה לאורך זמן ממושך עלולה להיות קשורה לבעיות שונות כגון: דלקות, נזלות, ריח רע מהפה, בעיות בתפקוד מפרק הלסת, בעיות גרון ועוד.
לשאיפה דרך האף ולשאיפה דרך הפה ישנם יתרונות נוספים וישנן וחסרונות נוספים אשר יכולים להתגלות מתוך מבט רחב יותר על תהליך הנשימה.
גישתה של שיטת אלכסנדר לתהליך נשימה
מבחינת שיטת אלכסנדר לנשימה מהאף יש יתרונות רבים. אחת הדרכים להבין זאת קשורה לדרך פעילותו של החיך הרך הקשורה לאיזון מערכת היחסים בין הראש לבין הצוואר.
באופן כללי, כאשר נושמים דרך האף, ישנם שרירים אשר מושכים את החיך הרך למעלה ועוזרים לו לשנות את צורתו למעין צורת כיפה, דבר הקשור ל"למעלה האלכסנדרוני".
במקביל, כאשר נושמים דרך הפה, השרירים הנ"ל לא מופעלים (או מופעלים פחות) דבר הגורם לחיך הרך "לרדת למטה" ומתקשר ל"למטה האלכסנדרוני"
למרות שקרינגטון ומורים נוספים לשיטת אלכסנדר מתייחסים ישירות ליתרונות השאיפה מהאף הרי שחשוב להבין שדרך עבודתה של שיטת אלכסנדר עם מערכת הנשימה היא מורכבת. על מנת להתחיל להכירה חשוב להבין שתי נקודות חשובות:
1. כאשר אנשים נושמים בצורה שהיא לא יעילה עבורם הרי שכמעט תמיד הדבר קשור קשר הדוק לדרך הכללית שבה הם משתמשים בעצמם. כלומר נשימה לא יעילה היא רק הבט של שימוש כללי לא יעיל.
לפיכך
2. על מנת להשפיע על מערכת הנשימה יש להשתמש באמצעים עקיפים בלבד, כלומר יש לשפר קודם כל את הדרך הכללית שבא אנשים משתמשים בעצמם דבר שישפר באופן עקיף את דרך השימוש בנשימה
שאיפת האוויר ודרך ההוראה של שיטת אלכסנדר כפי שאני מלמד אותה
ברמה המעשית, כאשר תלמידי שיטת אלכסנדר מגלים שהם שואפים אוויר דרך הפה, אני מעודד אותם שלא לנסות לשנות את דרך נשימתם. מכאן אפשר להבין שאני לא מעודד אותם לנסות ולנשום דרך האף.
יחד עם זאת כאשר חלק מתלמידי שיטת אלכסנדר מגלים שהם נושמים באופן לא יעיל אני עשוי לעודד אותם להשתמש בכלים של שיטת אלכסנדר על מנת שיוכלו לשקם את דרך השימוש הכוללת שלהם בעצמם, דבר אשר יעזור להם באופן עקיף לשנות, במידת הצורך, את דפוסי נשימתם.
כאשר זה מתאים, אני עשוי לעודד את תלמידי לפתח ערנות לתהליך הנשימה שלהם וזאת בנוכחות הנחיית כיוונים ומתוך מגמה שלא להתערב ישירות בתהליך הנשימה.
בנוסף, כאשר מלמדים את שיטת אלכסנדר, כדאי לזכור שכאשר תלמידים נוטים לנשום מהפה שלא צורך, כדאי להתייחס לכך כהרגל, ולעבוד איתו באופן דומה לדרך העבודה הכללית שעובדים עם הרגלים בשיטת אלכסנדר.
© כל הזכויות למאמר שמורות לאור שחר.
חזרה לנשימה קול, דיבור, שירה, תנועה, מוסיקה ואומנויות הבמה לפי שיטת אלכסנדר
ראו גם
- מערכת הנשימה והדרך הכללית שבה אנשים משתמשים בעצמם
- עידוד ערנות לתהליך הנשימה לפי שיטת אלכסנדר
- שאיפת אוויר מהאף או שאיפת אוויר מהפה
- שיטת אלכסנדר משפיעה על הנשימה באופן עקיף בלבד