Contents
מה הניע את פ.מ. אלכסנדר לגלות את שיטתו – שיטת אלכסנדר
ישנם לא מעט סיפורים אשר מנסים להסביר את הגורמים שהובילו את פ.מ. אלכסנדר לגלות את שיטת אלכסנדר. סיפורים אלה ניזונים מסיפוריו השונים של פ.מ.אלכסנדר, מהדרך שבא אנשים שונים פרשו את סיפוריו, ממטרתם של המספרים ועוד.
מאמר קצר זה מסכם את הסיבה המרכזית שהובילה את פ.מ. אלכסנדר לגלות את שיטתו, כפי שהוא כתב אותה בספרו השלישי, The Use of the Self. בנוסף המאמר מתייחס למגבלות סיפור זה ומראה כיצד מורים לשיטת אלכסנדר יכולים להשתמש בסיפור זה בהרצאות שלהם ובשיעורים שהם מלמדים בשיטה.
סיכום סיפורו של פ.מ. אלכסנדר כפי שהוא כתב אותו בספרו השלישי
אלכסנדר מספר שכבר בילדותו היא פיתח חיבה למחזותיו של שקספיר. הוא נהנה להתעמק בדמויות ונהנה לדקלם אותם בפומבי. הדבר הוביל אותו לפתח קריירה של שחקן ומדקלם (recite) של מחזות שקספירים ועיבודיהם.
מילדותו ספל פ.מ. אלכסנדר מבריאות לקויה, יחד עם זאת, בבגרותו, הוא לא הרגיש שדבר זה מפריע לו לפתח את קריירת הבמה שלו. במהלך מספר שנים הכל התנהל כשורה, אולם אז התעוררה בעיה בגרונו ובמיתרי קולו. חבריו שיקפו לו שבמהלך ההופעה שלו הוא נשמע שואף אוויר דרך הפה, דבר שבהמשך הוא קרא לו "יניקת אוויר".
בעיות הגרון הטרידו אותו פחות. יניקת האוויר השכיחה כל כך אצל קריינים שחקנים וזמרים הדאיגה אותו הרבה יותר.
אלכסנדר פנה לקבל עזרה מרופאים ומורים לפיתוח קול, אולם למרות כל מאמציהם לרפא אותו בעייתו הלכה והחריפה: יניקת האוויר גדלה והצרידות הפכה לשכיחה יותר ויותר.
אחרי מספר שנים גילה פ.מ. אלכסנדר שהוא נמצא במצב קבוע של צרידות, דבר שהגיע לעתים עד לאובדן קול מוחלט. בעית הקול נוספה לבעית בריאות לקויה שסבל ממנה כל חייו, דבר שהוביל אותו לחשוב שיתכן שמיתרי הקול שלו לא בנויים לקריירה של משחק, כך שעליו לוותר על קריירה זאת.
השיא הגיע לידי כך שהוצע לו חוזה הופעות מפתה, דבר שהצריך אותו לערוך סיבוב הופעות. מכיון שאלכסנדר לא היה בטוח שקולו יעמוד לו, הוא חשש לקבל חוזה הופעות זה .
למרות שעד לאותה נקודה הרופאים לא עזרו לו, החליט פ.מ. אלכסנדר להיוועץ פעם נוספת ברופא.
הרופא הבטיח לו שאם במשך שבועים לפי המופע הוא ימנע מדקלום, ימעט להשתמש בקולו ויתמיד בטיפול שהוא רשם לו, קולו יחזור אליו.
אלכסנדר קיבל את הצעתו של הרופא ופעל על פיה. אלכסנדר המעיט בדיבור דבר שגרם לצרידות שלו להעלם לחלוטין ולקולו לחזור אליו. בליל המופע קולו היה צלול ורם. אולם בטרם הגיעה תוכנית ההופעה לאמצעיתה הוא הבחין שיש לו בעיה עם קולו ולקראת סוף ההופעה הוא כמעט ואיבד את קולו לחלוטין.
אלכסנדר הרגיש שהוא יאלץ לוותר על הקריירה שלו כשחקן.
למחרת חזר אלכסנדר לרופאו. הרופא טען שעל אלכסנדר להמשיך בטיפול. אבל אלכסנדר הודיע לו שהוא לא יוכל להמשיך בטיפול שהרופא מציע לו.
כששאל הרופא מדוע, הסביר לו אלכסנדר שמצד אחד הוא עשה בדיוק כמצוותו ושמר על קולו, דבר שאכן הוביל לכך שקולו חזר אליו, כפי שהבטיח לו הרופא. יחד עם זאת, ברגע שהתחיל לדקלם פעם נוספת, הוא החל שוב להצטרד, דבר שהוביל אותו להבין שהפתרון לבעייתו לא נמצא ברפואות שהרופא נתן לו.
אם כך, הסביר לו אלכסנדר: "אפשר להסיק מכך שהבעיה של הקול שלי נגרמה ממשהו שעשיתי בזמן ההופעה"
הרופא הסכים איתו.
אם כך, ביקש אלכסנדר: "האם תוכל להגיד לי מה עשיתי שגרם לי לבעיה, כך שאפסיק לעשותו ולא אאבד את הקול שלי."
הרופא אמר לו שאיננו יודע.
אלכסנדר החליט למצוא את התשובה בעצמו.
לפי מה שאפשר להבין מסיפוריו של פ.מ. אלכסנדר ומספריו, המפגש עם הרופא היה בין הגורמים שהינעו אותו לחפש מזור לבעיתו, דבר שהוביל אותו לגלות את טכניקת אלכסנדר.
סיפורו של אלכסנדר כאמצעי עזר ללימוד שיטת אלכסנדר
סיפור נחמד זה, המופיע בספרו השלישי של פ.מ. אלכסנדר, יכול לעזור בהוראת שיטת אלכסנדר. ניתן להשתמש בו ככלי עזר להבהרת רעיונות חשובים בשיטה אלכסנדר, הן במהלך הרצאות העוסקות בשיטה והן במהלך שיעורים בשיטה.
בעבר נהגתי לספר סיפור זה במהלך הוראת השיעורים הראשונים בשיטה, אולם היום אינני נוטה לכך: הבחנתי שלרוב הוא איננו מקדם את תהליך הלימוד. יחד עם זאת, מידי פעם, אני נוטה לספר את סיפורו של אלכסנדר בשלב מאוחר יותר של תהליך הלימוד, כאשר אני מוצא שהוא יכול לתמוך בתהליך ההתפתחות של התלמיד/ה.
במקביל לכך, אני מציע לספר את הסיפור הזה בהרצאות ובהדגמות על שיטת אלכסנדר. מדובר בסיפור פשוט, לוגי ומעניין, אשר יכול להעביר מספר רעיונות מרכזיים הקשורים לשיטת אלכסנדר.
כאשר מספרים את הסיפור הזה כדאי להתייחס לשתי נקודות חשובות אשר יכולות לעזור למי שמעוניין ללמוד את השיטה.
א. נחישות לפתור את הבעיה
סיפורו של אלכסנדר מדגים כיצד אדם, אשר יש לו בעיה, לוקח על עצמו אחריות נחושה לפתור את בעיתו: אחרי שאלכסנדר הבין שרופאים, מורים לפיתוח קול ואנשים אחרים לא יצליחו לפתור לו את בעיות הקול שלו, אלכסנדר בחר שלא להענות לתכתיבי המצב והחליט שלא לוותר על חלומו להיות שחקן. הוא בחר ללכת ולחפש פתרון עצמאי לבעיתו.
לנחישות יש תפקיד חשוב בשיטה. מניסיוני אני מוצא שהאנשים אשר מגיעים לשיטת אלכסנדר עם בעיה מסוימת ועם רצון נחוש לפתור את בעייתם, מצליחים, לעתים קרובות מאוד, להיעזר בשיטה לפתרון בעייתם. לעומתם אלה אשר מגיעים עם בעיות דומות אך אינם נחושים לפתור את בעייתם, מצליחים פחות בניסיונם להעזר בשיטת אלכסנדר.
ב. אחריות אישית: אני אחראי לבעיה שלי – אני עושה משהו שגורם לי לבעיה
כאשר אלכסנדר יצא מדלת רופאו הוא יצא עם תובנה חשובה: הוא הבין שהוא עושה משהו אשר גורם לו לבעיות הגרון, משהו שאם הוא יפסיק לעשותו מצבו ישתפר. הרעיון ש "אני עושה משהו הגורם לי לבעיה, ואם אפסיק לעשותו מצבי ישתפר" הוא רעיון חשוב מאוד שכדאי מאוד להבהירו לתלמידי שיטת אלכסנדר.
נקודות נוספות
כמובן שאפשר להשתמש בסיפור זה להדגמת רעיונות נוספים בשיטה כמו האומץ ללכת מהידוע לבלתי ידוע, כמו שימוש עצמי בתנאים שונים והשפעתם על האדם ועוד. יחד עם זאת אני מוצא שלעתים קרובות כדאי להשתמש בסיפור זה בשביל להסביר רק את שני הרעיונות המרכזים שהוזכרו לעיל. מניסיוני, כאשר מלמדים רעיונות נוספים דרך סיפור זה, הדבר יוצר, לעתים, בלבול בקרב השומעים.
מגבלות הסיפור – האמת ה"היסטורית"
לאורך השנים תלמידים ומורים ערניים הצביעו בפני שהסיפור האוטוביוגרפי הנ"ל, הסיפור הכל כך ידוע וחוזר על עצמו, נראה בעיניהם רדוד ו"פלקטי" עד כדי חוסר אמינות.
להערכתי, הם צדקו.
ברמת ביטחון גבוהה ניתן לשער שהסיפור האוטוביוגרפי של אלכסנדר שנכתב בספרו השימוש בעצמי איננו מיצג נאמנה את "הסיפור ההיסטורי" שאכן התרחש.
קרוב לוודאי שהסיפור הלינארי, העקבי ו"השטוח" של סיפור זה מתמצת רק הבט אחד של הסיפור כולו. אני משער שכפי שאישיותו הצבעונית של פ.מ. אלכסנדר היתה מורכבת מרבדים רבים, כך גם הנתיב שהוא פסע בדרך לגילוי שיטתו כלל בתוכו רבדים רבים.
אלכסנדר לימד שיטות שונות בדרכו לפתח את שיטת אלכסנדר
כיום אנחנו יודעים ששנים לפני שהורה את שיטת אלכסנדר, היו לאלכסנדר ניסיונות הדרגתיים ללמד עבודה עם נשימה וקול, הן באוסטרליה והן בניו זילנד. איננו יודעים מתי בדיוק הוא החליט שהוא לא יצליח יקבל עזרה יעילה מהרופאים ומהמורים לפיתוח קול, אבל על סמך הידוע לנו על תולדות חייו, ניתן להניח שמדובר בהחלטה הדרגתית שנמשכה לאורך זמן. במילים אחרות, ברור שההחלטה להניח לעזרה שהציעו הרופאים והמרפאים השונים לא היתה החלטה רגעית וחד משמעית, כפי שאלכסנדר כתב בסיפורו האוטוביוגרפי.
מטרתו של הסיפור היא ללמד את שיטת אלכסנדר
כפי שהסביר אלכסנדר בפרק הראשון בספרו השלישי, השימוש בעצמי, מטרתו העיקרית בספר זה היא להסביר את הבנתו את טכניקת אלכסנדר דרך סיפור ההיסטוריה האישית שלו, זאת שהובילה לגילוי הטכניקה.
בנוסף, כפי שמעידים רוב תלמידיו הישירים של אלכסנדר, אלכסנדר התייחס לספר זה ולספריו האחרים כאל מורי דרך לטכניקת אלכסנדר כך שאם המורים שהוא יכשיר לא יצליחו ללמד את הטכניקה כיאות, אז יהיה אפשר להשתמש בספרים שהוא כתב בכדי ללמוד את הטכניקה לבד.
להערכתי, מטרות כל כך ברורות ומוצהרות השפיעו, באופן מודע ולא מודע, על דרך כתיבת הדברים בספר. אני משער שהרצון להעביר מסר ברור וחד משמעי שיסביר את הטכניקה גרם לאלכסנדר לכתוב סיפור עקבי, שיטחי במקצת, כזה שישרת את מטרותיו.
פרספקטיבת הזמן
סיפור זה פורסם בתחילת שנות השלושים של המאה העשרים, מעל לשלושה עשרים מאז שהדברים ארעו. פירוש הדבר שאלכסנדר כתב את הסיפור הזה כפי שהוא הבין אותו, דהיינו, מתוך נקודת מבטו של אדם המבוגר ביותר משלושים שנה. אם נצרף את גורם הזמן הרב שחלף בין האירועים שהובילו לגילוי הטכניקה לבין כתיבת הדברים, יחד עם העובדה שאלכסנדר ניסה לארגן את גילויי עבודתו במסגרת לוגית ברורה, הרי שאפשר לשער שדברים אלו ישפיעו על הדרך שבה הוא זכר, תפס והבין את שרשרת האירועים שהובילו לגילוי הטכניקה.
כמה מילים על אישיותו של אלכסנדר והאוטוביוגרפיה שלו
כפי שמשתקף מספרים אשר פורסמו על חייו של פ.מ. אלכסנדר, אלכסנדר היה בן אנוש, פרגמטי אשר נטה "לשפץ" העובדות לפי צרכיו. כך למשל ידוע לנו שהוא שינה מעט את הביוגרפיה שלו (דוגמת טענתו לדם סקוטי במשפחה) וידועה לנו נטיתו להגזמה ולהתחזות, במידת הצורך.
התייחסות לאישיותו הפרגמטית של אלכסנדר ונטיתו "לשפץ" את ההיסטוריה שלו, נותנים משנה תוקף לנימוקים הקודמים שהתייחסו לרדידותו של הסיפור האוטוביוגרפי וטענו שהסיפור האוטוביוגרפי של אלכסנדר לא משקף את כלל ההתרחשויות שהובילו לגילוי הטכניקה.
סיכום
בפרק הראשון בספרו השלישי, השימוש בעצמי, of the Self, מספר פ.מ. אלכסנדר על הדרך שהניעה אותו לגלות את שיטתו. מדובר במסמך חשוב אשר יכול להבהיר מספר רעיונות הקשורים לשיטה.
אפשר להשתמש בסיפור זה כאמצעי עזר להוראת השיטה. יחד עם זאת לא כדאי להתייחס לסיפור זה כמשקף "אמת היסטורית" מדויקת.
© כל הזכויות שמורות לאור שחר, מחבר המאמר.
חזרה לריכוז מקורות על פ.מ. אלכסנדר