פ.מ. אלכסנדר לא פרט בכתב באופן מדויק את הליך ה- Whispered ah, אולם תלמידיו (ותלמידי תלמידיו) כתבו והסבירו את ההליך.

על מנת להסביר את ההליך השתמשתי בחלוקה לחמישה שלבים שערך Jones, אחד מהתלמידים האמריקאים של אלכסנדר. במקומות מסוימים השתמשתי בתאור ההליך שכתב Carrington, תלמיד בכיר נוסף של אלכסנדר. במקומות שהרגשתי צורך בהסברים נוספים נעזרתי בניסיוני ובספרות הנוספת שהזכרתי לעיל.

בהסבר הליך ה- Whispered ah קיימת התייחסות בעיקר לשלבים ה"טכניים" של ההליך וזאת מתוך ההנחה שהקורא הינו מורה ו/או תלמיד לשיטת אלכסנדר ולכן מכיר את השימוש בתהליכי ההשהייה (Inhibition) והנחיית הכיוונים. בפרט, ניתן לקרוא את כל אחד מהשלבים המרכיבים את הליך ה- Whispered ah כך: לפני כל פעולה יש להשהות (Inhibit) את התגובה, להנחות כיוונים ולבחור בפעולה הבאה. לחילופין, אפשר לבחור בפעולה אחרת, או לבחור להשאר בפעולה הנוכחית ולהמשיך להתארגן בעזרת הנחיית הכיוונים כפי שמפורט ומוסבר בספרו השלישי של אלכסנדר, השימוש שלי בעצמי.

שלב מקדים: אירגון ה"שימוש שלי בעצמי"

ראשית, כפי שנרמז, חשוב להשתמש בתהליכי ההשהייה (Inhibition) והנחיית הכיוונים עוד לפני תרגול שלבי ה- Whispered ah, וזאת על מנת שהמתרגל יוכל לארגן את עצמו בהתאם לרעיונות של שיטת אלכסנדר. כאשר מדלגים על שלב מקדים זה ומוותרים על ההתארגנות הבסיסית קיים סיכון לפספס את ההליך ולהפכו ל"עוד תרגיל נשימתי".

שלב 1: להניח את הלשון בקצה השיניים התחתונות

יש לשים לב היכן נמצאת הלשון, מתוך כוונה שהיא תנוח בתחתית חלל הפה כאשר הקצה שלה נוגע בנחת בשיניים הקדמיות- תחתונות מצידן הפנימי.

שלב 2: לחשוב על משהו מצחיק ולחייך קלות

יש לחייך חיוך פנימי אשר יזום חיוך חיצוני קל – הדבר מזכיר התחלה של פיהוק.

חשוב לציין, כי בשלב זה מתרגלים רבים נוטים לעוות את שרירי הפנים והשפתיים באופן מוגזם. כדאי לעודדם להפחית נטיה זאת.

החיוך קשור להפקת הקול המסורתית (למשל האופראית) ומוכר, בוריאציה, להרבה ממי שקיבלו שיעורים בפיתוח קול. יחד עם זאת, לחלק מתלמידי טכניקת אלכסנדר הלומדים את הליך ה- Whispered ah, שלב החיוך נראה מיותר והוא מהווה מכשול עבורם בתהליך הלימוד. מסיבה זו ולמרות שהחיוך חשוב לתהליך, אינני נוטה להתעכב עליו בהוראה הראשונית של ההליך ואני מאפשר שהוא ילמד לעומקו בהמשך. לאחר אימון ממושך בהליך ה- Whispered ah מתחיל תפקידו של החיוך הקל להתבהר. באופן כללי הוא קשור לעידוד הקימור של החך הרך (החלק האחורי של גג הפה), הוא מעודד את מעברי הגרון להיות פתוחים ותומך בהתארגנות מרווחת יותר של חללי הפנים.

Carrington בשונה מ- Jones מארגן את שני השלבים שתוארו לעיל באופן הפוך: בתחילה הוא מבקש מהתלמיד לחייך ורק לאחר מכן מתייחס למיקום הלשון. אפשר לראות את השלבים הללו כמתרחשים זה אחר זה. יחד עם זאת, במהלך הזמן, אפשר לבצע אותם באופן משולב.

שלב 3: לאפשר ללסת התחתונה לנוע לפנים ולמטה

על הלסת התחתונה להתארגן כך שהיא תנוע בנינוחות מעט לפנים ובהמשך למטה, כתוצאה מכך הפה ייפתח.

יש לאפשר לתנועה של הלסת התחתונה להתממש במפרק המחבר בין הלסת התחתונה והגולגולת, הדבר צריך להעשות בעיקר בעזרת כוח הכבידה. אין לכפות על הלסת התחתונה להפתח בכוח, אלא להניח לה לנוע במידה המתאימה וזאת אף אם מדובר בתנועה קלה בלבד. הרעיון הוא שהלסת התחתונה תנוע כלפי מטה מתוך הנעה עקיפה ולא מתוך הנעה ישירה. דימוי שימושי עבור חלק מהתלמידים הוא הורדת מעצור היד (הנדברקס) של רכב במדרון – דבר הגורם לרכב לנוע רק מכוח המשיכה.

יש תלמידים המתבלבלים מההוראה לאפשר ללסת לנוע מעט לפנים. בתחילה אני נוטה ללמד את תלמידי לאפשר ללסת התחתונה לנוע למטה בלבד. במשך הזמן, ככל שמתאמנים בהליך זה, בעזרת תהליכי ההשהייה (Inhibition) והנחיית הכיוונים ומתוך המחשבה על התנועה ah, השימוש במפרק המחבר את הלסת התחתונה ושאר חלקי הגולגולת מתחיל להשתפר והלסת התחתונה מתחילה לנוע בנינוחות גם לפנים במידה המתאימה.

זהו זמן מצויין לחדש את הכיוונים ובעיקר את הכיוון לפנים ולמעלה, וזאת בשל הנטיה השכיחה של תלמידים רבים להטות את הראש אחורה ולמטה בשלב זה של ההליך.

שלב 4: הפקת התנועה "Ah" בלחישה

בחלק זה יש להפיק את התנועה ah תוך כדי לחישה.

לחישת ah עשויה להיות בהתחלה חלשה, קטנה וכמעט בלתי נשמעת. כדאי להימנע מהוצאת אוויר בכוח רב. התנאים להפקה רצויה של התנועה ah מבשילים עם זמן האימון הנינוח.

יש לזכור שלחישת ה ah היא רק חלק אחד מההליך הכולל: הפקת לחישת ah אינה חשובה יותר או פחות משאר החלקים בהליך. מתוך הבנה בדבר החשיבות השווה של שלב זה, אפשר להשתמש בהפקת התנועה ah לבחינה מחודשת של השאלה עד כמה הנטייה ל"משיגנות" (end – gaining) מלווה את התהליך ואולי אף שולטת בו.

לעתים אנשים המתרגלים חלק זה מרגישים שאין להם מספיק אוויר בכדי להפיק את לחישת ה- ah. כדאי לזכור שתמיד נמצא די אוויר בתוכנו ללחישת ah וכי אין צורך לשאוף אוויר מראש בתחילת ההליך. במקביל, חשוב לזכור שאין צורך להשתמש בכל האוויר הנמצא בתוכנו.

איחוד שני השלבים האחרונים

יש גישות שונות לעיתוי הפקת התנועה ah ופתיחת הלסת התחתונה. יש הרואים זאת כשני שלבים מופרדים זה מזה, כך שאין להתחיל בלחישת ah בעוד הלסת התחתונה בתנועה7. אחרים רואים שלבים אלה כחופפים במידה חלקית, כך שעוד לפני שמסתיימת פתיחת הפה המלאה מתחילה לחישת ah. באפשרות השניה מאפשרים בתחילה ללסת התחתונה לנוע מעט לפנים ולמטה כך שעוד לפני שהיא נפתחת במלואה מתחילים ללחוש ah, ממשיכים את לחישת ה-ah גם אחרי שהלסת התחתונה נפתחה במלואה.

שלב 5: לסגור את השפתים ולאפשר לאוויר להכנס דרך האף

יש לאפשר לאוויר להכנס דרך האף באופן רפלקסיבי ולא לנסות להכניס את האוויר באופן ישיר. בנוסף, יש חשיבות רבה שהאוויר ייכנס דרך האף ולא יכנס דרך הפה.

בשלב זה מעניין במיוחד להתבונן בתהליך שאיפת האוויר. לעיתים, לרוב בתהליך הלימוד הראשוני, משך הזמן עד שהאוויר נכנס מהאף ארוך יחסית. זהו זמן מצויין לחידוש הנחיית הכיוונים ולהתבוננות באופן שבו מתבצע תהליך הנשימה.

שלב זה עשוי להתגלות כיעיל באופן מיוחד להפחתת הנטיה ל"יניקת אוויר", עבור הנוטים לפעולה זאת.

לסיכום, כדאי להתאמן בהליך ה- Whispered ah בנינוחות, נחישות וגמישות בעזרת ה- Inhibition (במובנו האלכסנדרוני) והנחיית הכיוונים, מתוך כוונה לאפשר לתנאים המתאימים להבשיל על מנת שהלשון תוכל לנוח בתחתית חלל הפה, שחיוך קטן יוכל להתגלות, שהלסת התחתונה תנוע באופן מספק למטה ומעט לפנים, שיופק צליל ה ah ושהפה יוכל להסגר כך שהאוויר יכנס דרך האף.

תנועות נוספות והבעות קוליות נוספות

לאחר אימון מסויים בלחישת ah, אפשר להחליף את תנועת ה-ah בתנועות אחרות וזאת תוך התחשבות גם בשימוש השונה של הגרון, הלשון, החך הרך, הלסת התחתונה והשפתים.

כך למשל, אם נתייחס לפעולת הלסת התחתונה בתנועה ah לעומת התנועהoh , נראה שכאשר מפיקים את התנועהah , תנועת הלסת התחתונה פשוטה יחסית ואילו כאשר מפיקים את התנועה oh, יש צורך בשימוש שונה של הלסת התחתונה.

באופן דומה אפשר להבחין שכאשר מפיקים את התנועה ah , הרי, כפי שתואר לעיל, על הלשון לנוח בתחתית חלל הפה לאורך כל הליך לחישת ה- ah. לעומת זאת, כאשר מעוניינים להפיק תנועות אחרות כגון ee, יש לשנות את השימוש בלשון במהלך תהליך הפקת התנועה.

בהמשך התרגול, אפשר להתייחס להליך הלחישה שתואר כמודל לשימוש קולי, כך שבמקום ללחוש אפשר לדבר ולשיר. בנוסף, התברר שפ.מ. אלכסנדר פ.מ. אלכסנדר השתמש בלחישה גם לצורך תרגול של צעקות.

מתאור הליך ה- Whispered ah עולה השאלה מהן האיכויות המיוחדות של הלחישה ושל התנועה ah אשר הובילו את פ.מ. אלכסנדר לבנות הליך מיוחד המשלב בתוכו את שני האלמנטים הללו.

החלק הבא עוסק בשאלה מדוע משתמשים בלחישה ומדוע משתמשים בתנועה ah בהליך ה- Whispered Ah .

 

© כל הזכויות שמורות לאור שחר, מחבר המאמר.