חלק זה מתייחס ליתרונות של השימוש בלחישה (Whispered) וליתרונות של השימוש בתנועה ah בהליך ה- Whispered ah. חלק זה נכתב מתוך כוונה להעמיק את הבנת שלבי ההליך שתוארו בחלק הראשון של המאמר ומתוך רצון לעודד את ההבנה בדבר התועלת האפשרית שניתן להפיק מהליך זה (נושא שאדון בו בהרחבה בפרק האחרון של המאמר).
בתחילה אסביר מדוע בחר פ.מ. אלכסנדר להבנות הליך זה באמצעות לחישה, וזאת למרות שיכול היה לבחור להשתמש בצורות קוליות אחרות דוגמת דיבור ושירה. לאחר מכן אתייחס לשאלה מדוע כדאי בתחילה לתרגל את התנועה ah יותר מאשר תנועות אחרות כגון ee [i] ו oh [o].
Contents
יתרונה של הלחישה בהשוואה לדיבור ושירה
נראה שהבחירה להשתמש בלחישה ולא להשתמש בדיבור או בשירה בהליך ה- Whispered ah נעוצה בהרגלים הקשורים לכל אחד מצורות הפקת קול אלה.
באופן כללי נראה שאצל רוב האנשים, ההרגלים הקשורים ללחישה נטועים פחות בשימוש שלהם בעצמם, הם חלשים יותר ומופעלים בתדירות נמוכה יותר בהשוואה להרגלים המקושרים לדיבור ולשירה. בנוסף, אצל רוב בני האדם הן הדיבור והן השירה קשורים בעוצמה רבה לשימוש הלקוי שלהם בעצמם בכללותו.
דיבור
לרובינו יש הרגלים רבים וחזקים הקשורים לדיבור: אנו משתמשים בדיבור מדי יום כאחד מאמצעי התקשורת עם אחרים ועם עצמנו. הדיבור נטוע עמוק בצורת השימוש שלנו בעצמנו, לכן ברור שיש קשרים הדדיים, חזקים וקרובים בין השימוש הכולל שלנו בעצמנו לבין הרגלי הדיבור שלנו. לפיכך, אם השימוש שלנו בעצמנו לקוי, אז קרוב לודאי שגם השימוש שלנו בדיבור יהיה לקוי ולהיפך. העובדה שהדיבור קשור קשר הדוק לשימוש השגוי שלנו בעצמנו הופכת אותו כפחות מתאים להשגת מטרות הליך ה- Whispered ah.
בהקשר זה יש לציין שהרגלי הדיבור הם כה עמוקים ונוקשים עד כי קשה לנו להבחין בקיומם. לרוב, יש צורך ברצון רב ובעבודה נחושה וגמישה על מנת לשרש אותם ולאפשר לנו להשתמש בעצמנו באופן מגוון ועשיר יותר. הקשבה לדיבור היומיומי שלנו ומציאת המנעד הקולי בו אנו נוטים להשתמש הוא שביל אפשרי לתחילת עבודה זו.
שירה
אפשר לראות בשירה אמצעי מצויין להבעה עצמית, יצירתיות, שחרור, תקשורת ועוד. יחד עם זאת, נראה שלאנשים רבים יש הרגלים, דעות קדומות, פחדים וקשיים נוספים הקשורים לשירה, אשר מפריעים ליכולת שלהם לשיר ולרצונם לעשות זאת (יש הטוענים שחלק מהקושי נעוץ בחוויות שליליות מהעבר ובתפיסה התרבותית של השירה בחברה בה אנו חיים). במקביל, יש מיעוט יחסי של אנשים אשר נוטה לשיר על בסיס יומי ושבועי. עבור אלה, השימוש בשירה דומה לשימוש בדיבור: אם השימוש הכולל של האדם בעצמו לקוי, הרי שגם השימוש שלו בשירה יהיה לקוי ולהפך. מכאן, אפשר להסיק שעבור שתי קבוצות האנשים שתוארו, השירה אינה אופטימלית להשגת מטרות הליך ה- Whispered ah.
בהקשר זה מעניין לציין כי תלמידים רבים מגיבים בחשש ורתיעה כשהם שומעים ששירה היא אחת מאפשרויות העבודה בשיטת אלכסנדר.
לחישה
לחישה, בהשוואה לדיבור ולשירה, היא צורה מיוחדת של הפקת קול. בגלל השימוש הנדיר בלחישה בחיי היום יום, מקושרים אליה פחות הרגלים שגויים, ואלה חלשים ומופעלים בעוצמה פחותה בהשוואה להרגלים המקושרים לדיבור ולשירה.
לסיכום, כפי שכתב פ.מ. אלכסנדר בשני ספריו הראשונים, כדאי להתחיל ולהתאמן בלחישה מכיוון שרק לעתים נדירות הלחישה מקושרת להרגלים פסיכופיזיים שגויים של ביטוי קולי.
יתרונה של התנועה Ah על פני תנועות אחרות
חלק זה עוסק בשאלה מדוע כדאי להשתמש בתנועה ah ולא בתנועות אחרות בתור התבנית הבסיסית לתרגול הליך ה- Whispered ah. במסגרת מאמר זה בחרתי להביא שני הסברים המבהירים מדוע כדאי להתאמן תחילה בתנועה ah יותר מאשר בתנועות אחרות. הסברים אלה מתארים חלק מהמאפיינים המיוחדים של התנועה ah.
קל ופשוט להפיק את התנועה ah
באופן כללי אפשר להבחין שלשם הפקת התנועה ah יש להשתמש באופן פשוט ונינוח גם בלשון, בלסת התחתונה ובשפתיים*. המאמץ המזערי הדרוש להפקת התנועה ah הופך אותה למתאימה ביותר כמודל לאימון קולי, ולהשגת מטרות נוספות של הליך ה- Whispered ah.
כפי שהוסבר בחלק הראשון של המאמר, בכדי להפיק את התנועה ah על הלשון לנוח בתחתית חלל הפה למשך כל ההליך. בנוסף, בשלב השלישי של ההליך על הלסת התחתונה לנוע אנכית בנינוחות כלפי מטה** , בעיקר בעזרת כח הכבידה. כמו כן בשלב האחרון של ההליך, על השפתים להיפתח לרווחה ללא מאמץ מיותר בהפקת התנועה ah עצמה.
בהתייחס לפעילות הלשון – התנועה ah מזמינה את הלשון לנוח במיקום הנמוך ביותר שלה בחלל הפה. לעומת זאת, בהפקת תנועות אחרות, על הלשון לפעול באופן פעיל יותר. לדוגמא: בתנועה ee [i] חלקה הקדמי של הלשון מתרומם מהמרכז קדימה בחלל הפה, ואילו בתנועה oo [u] חלקה האחורי של הלשון מתרומם מהמרכז פנימה בחלל הפה.
בהתייחס לפעילות הלסת התחתונה – על מנת להפיק את התנועה ah, הלסת התחתונה מתבקשת לפעול בפשטות ולהיפתח באופן אנכי בלבד (במידה האפשרית הנינוחה לאותו הזמן), וזאת יותר מכל תנועה אחרת בשפה האנגלית והעברית. לעומת זאת, במספר תנועות אחרות, הלסת התחתונה מתבקשת לנוע באופן מווסת ומורכב יותר.
בהתייחס לפעילות השפתיים- בתנועה ah על השפתיים להיפתח לרווחה כתוצאה פשוטה מפתיחת הלסת התחתונה. יש תנועות אשר לשם הפקתן מתבקשות השפתיים להשתנות באופן מורכב יותר כמו למשל בהגיית התנועה oo [u] שבה השפתיים מתכנסות באופן משמעותי.
השימוש הקל והפשוט של הלשון, הלסת התחתונה והשפתיים בתנועה ah (בהשוואה לתנועות מוכרות אחרות) מסביר את היותה המתאימה ביותר למטרות תרגול הליך ה- Whispered ah.
על מנת להבין טוב יותר את הפשטות הנדרשת להפקת התנועה ah [אַ], כדאי להתנסות ו"לשחק" בהפקת תנועות נוספות ולהשוות בינן לבין תנועה זו. כך למשל, ניתן להשוות בין התנועה "אַ" (פתח) לבין התנועה "אִ" (חיריק) ולהבחין במורכבות ובמאמצים השונים הנדרשים מהלסת התחתונה, השפתיים והלשון בתנועות אלה. בהמשך, כדאי ורצוי להפיק תנועות שונות בעזרת הידע שנלמד בתרגול הליך ה- Whispered ah.
יתכן שהקלות והפשטות הדרושות להפקת התנועה ah עשויות אף להסביר מדוע התנועה ah כה שכיחה אצל תינוקות בהתפתחות פעילות הדיבור (לדוגמא אבא, דא ו- papa).
קיימים מאפיינים ייחודיים נוספים לתנועה ah, אשר יכולים להסביר את יתרונות השימוש בה בהליך ה- Whispered ah. כך למשל רמז לאחד מהמאפיינים הללו יכול להתגלות דרך ההתייחסות לתנועה האנכית של הלסת התחתונה המתרחשת במפרק הלסתי- רקתי (TMJ) ומשמעותה. במסגרת מאמר זה בחרתי שלא להכנס להסברים נוספים בכיוון זה. לפי הבנתי, תרגול הליך ה- Whispered ah וה"משחק" עם התנועות השונות ועם הצורות השונות להפקה קולית, עשויים לסייע במציאת ההסברים הנוספים.
לסיום חלק זה, בחרתי להתייחס לכיוון מעניין אחר, המסביר מאפיין נוסף של התנועה ah.
התנועה ah קשורה לאיזור הלב
רבים מאלה הבוחרים לתרגל עבודה קולית בתנועות ובעיצורים לאורך זמן, מגלים שהתנועה ah קשורה להפעלת איזור בית החזה בכלל ואיזור הלב בפרט. חיבור זה קיים במסורות מוסיקליות שונות ואינו ייחודי לשיטת אלכסנדר.
להבהרת נושא זה אתייחס לספרו של ג'יימס ד'אנג'לו,, הרואה בתנועה ah משמעות מיוחדת הקשורה לכמיהת הלב לאחדות. ד'אנג'לו מצביע על כך שכאשר מבטאים את התנועה הפתוחה הזאת איזור הלב בא לידי ביטוי. בנוסף, הוא מציין שחלק מהשמות המשמעותיים ביותר של אלוהים קשורים לתנועה ah, דוגמת God (שמבוטא כ GAHD), ו- BrAHmAH (אחד האלים החשובים בהינדואיזם). יש לציין בהקשר זה שגם המילה אהבה, וגם והשם המפורש של אלוהים בלשון הקודש טומנים בתוכם את התנועה ah.
אם נשלב בין שלושת ההסברים שהוצגו ללחישת אה ונתבונן במבט מטפורי לכיוון מחוזות נוספים, הרי שמתוך הנינוחות הקשורה ללחישה (לעומת החצוצרות והתופים הקשורים לדיבור ולשירה), מתוך פשטות הפקת התנועה ah לעומת מורכבות הפקת התנועות אחרות ומתוך הקשר בין התנועה ah לבין הלב, נוכל לגלות את הדרך הנינוחה והפשוטה של הלב – מאפיין נפלא של שיטת אלכסנדר וגישה מרעננת לתרגול הליך ה- Whispered ah.
© כל הזכויות שמורות לאור שחר, מחבר המאמר.